רש"ש על הוריות י״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על הוריות י׳ ע״ב רש"ש על הוריות י״ב ע״א »

3 הוריות פתח ↗

וְהָא רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְדָם! אֶלָּא, הָכָא בְּאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְנִתְחַלֵּף לוֹ בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: כֵּיוָן דִּלְתֵאָבוֹן אָכֵיל בְּמֵזִיד – מְשׁוּמָּד הוּא, וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ אַשְׁכַּח דְּהֶיתֵּרָא לָא אֲכַל דְּאִיסּוּרָא – לָאו מְשׁוּמָּד הוּא.

4 הוריות פתח ↗

6 כריתות פתח ↗

אָמַר מָר: וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, נֵימָא קְרָא ״וְהַכֹּהֵן שֶׁתַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, מַאי ״הַמָּשִׁיחַ״? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ מִבָּנָיו, הָהוּא דִּמְשַׁח הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאִי לָא מְשַׁח לָא הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל.

7 בבא בתרא פתח ↗

מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם״ – בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּתִיב? דִּלְמָא לִשְׁבָטִים קָאָמַר לַהּ! דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה׳״ – יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם; וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם קָאָמַר לְהוּ.

8 רש"ש על הוריות פתח ↗

תד"ה ויחיד דא"ק ה"נ המ"ל כו' מצות מצות כו' ועשתה אחת מכל מצות כו'. לשון המקרא הוא בעשותה אחת ממצות ואיכא למימר דנין מצות ממצות וא"ד ממצות מן מצות ועמש"כ לקמן ע"ב בקושיית המהרש"א תדע דלא יליף עבודת כוכבים ג"כ מצות מצות וע"כ משום דבעבודת כוכבים כתיב המצות אך בזה כ' התוס' טעם אחר ביבמות ט אבל תימה שלא הביאו הגמרא דשם דיליף באמת גם יחיד מצות מצות:

9 תוספות על מגילה פתח ↗

אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים. קשה אמאי נקט לכהן שעבר דהא אפילו ביום שאירע בו פסול לכהן המשמש ושמש זה תחתיו הוי חילוק זה שהפר בא מן המשמש אע"פ שאין משמש כדאי' בירושלמי ואם כן הוה ליה למימר בין הכהן המשמש לכהן שיעבור וי"ל דאי נקט לאותו שיעבור הוה משמע הא לאותו שעבר כבר דהוי בכל שנה יש הרבה חילוקים ביניהם משום הכי נקט לאותו שעבר לאשמועינן דאף בדידיה ליכא אלא חילוק זה וא"ת למאי דפרישית שהפר הוי מאותו שאירע בו הפסול אע"ג שאין משמש א"כ קשיא מהא דאמר סוף פ"ק דשבועות דף יד: אשר לו ולא משל אחיו הכהנים ואדרבה היה לו לומר ולא מאותו המשמש תחתיו דהוי רבותא טפי ושמא משום דהוי מלתא דלא שכיחא שבקיה ונקט מידי דשכיח כל שנה וההיא נמי דהקומץ רבה מנחות דף יט. דקאמר דגלי רחמנא שחיטה בבעלים לא קשה לפירושינו דשרי דכיון דזכי ליה רחמנא הוי כאילו מקדיש משלו:

1 גמרא תיפשוט ליה כו' והמיר כו'. פי' דהכא נמי אידחי ליה החצי זית שאכל דתו לא חזי לאיצטרופי משנתמנה ומיושב קושיית הרש"א:

2 שם ובעא כו' אכל ספק חלב כו' אימא לייתי אשם תלוי. א"כ חמור ספיקו מודאי דאילו אתידע ליה דודאי חלב אכל פטור מחטאת:

3 שם והא רבא אמר כו'. נ"ל למחוק מלת והא דמשמע דאיפרוך רב המנונא ובחולין ה ב לא מייתי הש"ס רק אוקימתיה ובזה מיושב פרש"י לעיל בריש מכלתין ממה שהעירותי עליו שם ועי' לח"מ פ"ב מהל' שגגות ה"ב:

4 שם אלא הכא באוכל נבלה לתיאבון כו'. לכאורה הנ' להגיה באוכל חלב כו' ואולי שיגרת לישן דחולין ג סע"א נקיט:

5 גמרא ומציף עליהם שמן. כצ"ל:

6 שם נימא קרא והכהן תחתיו מבניו. כ"ה בע"י ובכריתות הגי' שתחתיו:

7 שם ירושה היא להם. כצ"ל וכ"ה ברש"י והטעות נמשכה לכאן מב"ב קיז ב:

8 שם הוא שלום הוא צדקי'. הרש"א בח"א הקשה דמנ"ל הא דלמא ה"ל עוד בן רביעי שלום ואשתמיטתי' מקרא בירמיה כב שלום בן יאשיהו מלך יהודה המולך תחת יאשיהו אביו ולא מצאנו בסוף מלכים וד"ה רק שלשה מלכים מבניו יהואחז יהויקים צדקיהו וא"כ ע"כ הוא אחד מהם והנה יש מהמפרשים האומרים אשר צדקי' המולך אינו בן יאשיהו רק בן יהויקים אחי יויכין כי כן מצינו בד"ה א' ג טז ובני יהויקים יכניה בנו צדקיהו בנו ע"ש בביאור לרי"ו לר"י אברבנאל וצדקי' בן יאשיהו לא מלך כלל אבל מצינו בראש ירמיה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה וקבלת חז"ל אמת ולאורם נלך:

9 ד"ה ואין בין כהן המשמש ולאחר שחזר כו'. אבל התוס' במגילה ט ב הביאו מהירושלמי שאף ביוה"כ זה שהשני משמש הפר היה משל ראשון:

« רש"ש על הוריות י׳ ע״ב רש"ש על הוריות י״ב ע״א »